מאת: פרופ' אבי שמידע, מרכז רת"ם לצמחי ישראל

הכלנית היא אחד הפרחים היפים והבולטים בארצנו. אין כמו משטחי הכלניות האדומים לאפיין את היופי והאופי של טבע ארצנו. לא בכדי התהדרו חברות כלכליות, מוסדות וארגונים ישראלים בשם "כלנית", אפילו "מרכז רותם לצמחי ישראל" האחראי על כתיבת שורות אלה, בחר לו מבין כל 2,838 צמחי הבר של ישראל את הכלנית כסמל הלוגו. כלנית מלשון "כלה" מתייחס ליופיו של הפרח.

תיאור המין: הכלנית היא צמח רב-שנתי בעל פקעת בתוך הקרקע בסמוך לפני השטח. שושנות העלים צמודות כמעט לקרקע ועמודי הפריחה מגיעים בגובהם ל - 20 - 30 ס"מ. העלים גזורים, מסודרים בשושנת דלילה בבסיס הצמח. בראש כל גבעול פרח בודד דמוי צלחת ובמרכזו אבקנים שחורים רבים. צבע הפרח בדרך-כלל אדום עז, אולם בצפון הארץ, במיוחד על קרקעות בזלת או קרקעות דלות גיר, מצויים פרחי כלניות בצבע לבן, כחול, סגול או ורוד.

פרוש השם: שם הסוג - "אנמוני" - הוא שמה של נימפת רוחות הבוקר במיתולוגיה היוונית. זהו שם יווני שמקורו בשם הכנעני נעמן והוא נושא את אותו שורש של השם הערבי "א-נועמאן". שם המין - קורונריה - פירושו "זו שכתר בראשה".

פולקלור ומסורת: הכלנית מזוהה עם פרח הנעמן - הפרח שצמח מטיפות דמו של עלם צעיר ויפהפה שמת בדמי עלומיו, והוא שב לחיים מדי אביב ומת שוב בקיץ.

שימושים: הכלנית תורבתה פעמיים כצמח נוי וניתן לראות בגינות שני טיפוסים של זני תרבות: זן "מלא" העתיק יותר, בעל פרחים מלאים בשלל צבעים. זן זה משמש בעיקר כצמח גינות; וזן דמוי זן הבר, שתורבת בשנות השבעים ונפוץ כצמח קטיף. ממינים שונים של כלנית מופק חומר בשם אנמונין המשמש להכנה של שיקוי הרגעה.

בית גידול ותפוצה בישראל: הכלנית נפוצה ביותר בשטחים פתוחים בכל החבל הים-תיכוני. הזן אדום הפרחים נפוץ בקרקעות גירניות בחבל הים-תיכוני ובספר. הזן הכחול והלבן נפוצים בצפון הארץ בבזלות וקרקעות שטופות מגיר.

מועד פריחה: הפריחה מתחילה בסוף ינואר במקומות הנמוכים ומתאחרת עד מארס במקומות הגבוהים. הזן הלבן והזן הכחול מקדימים לפרוח כ 10 עד 17 ימים לפני הזן האדום.

תפוצה בעולם: הכלנית המצויה היא מין שכיח ים-תיכוני הגדל מסביב לאגן הים התיכון כאשר כמות משקעים 300 - 800 יוצרת משטחי פריחה בעיקר במזרח הים-התיכון. הסוג מונה 144 מינים הנפוצים בעיקר באזור הממוזג. מקצת ממיני הכלנית גדלים באמריקה, הרי מזרח אפריקה ובאסיה מגיעה תפוצתה עד הרי סומטרה. באירופה 17 מינים.

הבדל מסוגים קרובים: לכלנית רק מין יחיד בארץ. יש המבלבלים בין שלושת הסוגים - כלנית מצויה, נורית אסיה ומיני הפרג. לכלנית אין עלי גביע, ולנורית יש. לכלנית ולנורית יש בדרך כלל 5 עלי כותרת ויותר, ואילו למיני הפרג בדרך כלל רק 4 עלי כותרת. בעוד שהכלנית והנורית הן צמחים רב-שנתיים, עשבוניים ובעלי ציצת שורשים מעובים - כל מיני הפרג בארץ הם חד-שנתיים.

טיול צמח השבוע מומלץ רותם : כלנית מצויה

השבוע אנו ממליצים על שני טיולים בהם ניתן להתבשם במרבדי כלניות: * האחד ליד כביש ראשי מדרום לעפולה ( שדה -התעופה מגידו) בו יש רק הליכה קצרה * השני "עמק השלום" ליד יוקנעם בו בנוסף למרבדי הכלניות תוכלו לממש טיול וצעדה כאוות נפשכם. כלנית מצויה במינחת מגידו: יש אין-ספור אתרים יפים בארץ בהם אפשר לראות כלניות, אך זה של שדה התעופה מגידו מיוחד בצפיפות ובשלל צבעי הכלניות שבו. שדה התעופה נמצא בעמק יזרעאל, ליד צומת הסרגל שעל כביש הסרגל. ממרכז הארץ נוסעים בכביש מס' 2 (כביש החוף) ויורדים ממנו במחלף קיסריה ופונים לצפון מזרח, אל כביש מס' 65, לכוון עפולה. נוסעים ועוברים את גן שמואל ונחל עירון הוא ואדי ערה ומגיעים לצומת מגידו. עוברים את הצומת וממשיכים לכוון עפולה. כ-5 ק"מ אחרי צומת מגידו וכ- 300מ' לפני צומת הסרגל יש פניה לצפון-מערב (שמאלה) אל שדה התעופה מגידו. אם עברתם את צומת הסרגל, המשיכו עד הכניסה לעפולה, שם תוכלו לסוב לאחור ולחזור לכוון שדה התעופה. נכנסים לכוון שדה התעופה בכביש משובש שארכו כקילומטר אחד. משני צידי הכביש יש חורשות אקליפטוסים ובתוכן תראו מיד שפע של כלניות, וזו היא רק ההתחלה. המשיכו וסעו עד המקום בו רואים את שער שדה התעופה ושם עצרו את הרכב ולכו אל החורשה שמצפון (מימין) לדרך. כל קרקע החורשה מכוסה במרבד רצוף של כלניות - צפיפות יוצאת דופן, וכל הצבעים נוכחים במקום: לבן , אדום,תכול, סגול, ורדרד ואפילו ורוד שהוא הכלאה בין האדום לורוד. בתחילת העונה (השנה היה זה בתאריך 20/1/2005) פורחות כאן רק הכלניות הלבנות, ולאחר שבועיים מצטרפות לפריחה הכלניות האדומות. הכלניות האדומות מואבקות על ידי חיפושיות מיוחדות בנות הסוג "אמפיקומה" הרואות אדום ולכן הן נמשכות אך ורק לפרחים אדומים. לעומת זאת הכלניות בנות צבעי לבן וכחול מואבקות בעיקר על ידי הרוח וכן עלי ידי זבובים הפעילים יותר ברוח ובטמפרטורות נמוכות.

עוד צמחי בר פורחים בשבוע זה ברחבי הארץ: בצפון הערבה - שלחלח האלה, אהרונסוניה, טוריים מדבריים, טוריים זיפניים, סילון קוצני, פרעושית ערבית, קדד הסיף. בארץ ה"נושבת" - מציץ סורי, עירית גדולה, חרדל השדה, סינפיטון א"י, נונאה כהה, מרקולית מצויה.

 אתרים נוספים לביקור וצפייה בפריחת כלנית מצויה : עמק החולה: צומת הגומא-מדרון רכס רמים ; גליל: רכס נפתלי-מצפון ליפתח, "עמק השלום" ליד יוקנעם;  כרמל: מוחרקה, רום כרמל;  הרי ירושלים: פארק רבין-המסרק, חירבת חנות ; הרי-יהודה: ראש צורים, חורש גבעת החרסינה.
אזור הדרום משופע אף הוא במרבדי פריחה מרהיבים של כלניות, כאשר הידועים באתרים הם:  סעד, בארי, אור הנר, לכיש, נחל הבשור ושדות קיבוץ דורות.